החלטה בתיק רע"א 942/11

1.        לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט א' אורנשטיין), בה נדחתה בקשת המבקשים לגילוי מסמכים ולעיון בהם.

רקע

2.        ביום 17.1.2010 הגישו המבקשים תביעה לבית המשפט המחוזי נגד המשיבות. המבקשים הם מפיקי סרטים והמשיבות - חברות הפצת סרטים. עניינה של התביעה בהפרה נטענת של שני הסכמי הפצה משנות ה-90 שנחתמו בין המבקשת 1, הנמצאת בשליטת המבקשים 2 ו-3, לבין המשיבות, בקשר עם הפצת 12 סרטים ישראליים, שהופקו על ידי המבקשים ואשר הזכויות בהם שייכות להם, לטענתם. לטענת המבקשים, המשיבות הפרו את הסכמי ההפצה, בין היתר בכך שהפיצו חלק מהסרטים בחו"ל ולאחר המועדים הקצובים שניתנו להן להפיץ סרטי המבקשים. בכתב ההגנה טוענות המשיבות, בין היתר, כי הן בעלות כל הזכויות בסרטים על פי הסכם מיום 1.7.2002.

3.        בהחלטתו מיום 5.9.2010 קבע בית המשפט, כי הצדדים ישלימו את כל הליכי הביניים ובכלל זה גילוי מסמכים ועיון בהם, שאלונים ותשובות לשאלונים ופרטים נוספים, עד ליום 1.10.2010. צד שיהיה סבור שבקשתו לא נענתה יגיש בקשה לבית המשפט לא יאוחר מיום 1.11.2010.

4.        בהמשך התנהלו במסגרת התביעה הליכים מקדמיים רבים. ביום 1.12.2010 ניתנה החלטת בית המשפט במספר בקשות ביניים. הרלוונטית לענייננו היא הבקשה לגילוי מסמכים ולעיון בהם. בבקשה זו ביקשו המבקשים לחייב את המשיבות בגילוי מסמכים כללי, בגילוי מסמכים ספציפי ובעיון במסמכים. בבקשה התבקש גילוי ספציפי של הסכמי ההפצה, הסכם ההשקעה, מסמכי העמדת ערבות להלוואה, מסמכים הקשורים בהתקשרויות חוזיות בין הצדדים ועוד. המבקשים טענו, בין היתר, כי מסמכים שונים שהיו מצויים במשרדם אינם בידיהם עוד, וזאת בעקבות שריפה שאירעה בשנת 2000 שכילתה את משרדם. בין המסמכים מצויים הסכמי ההפצה בינן לבין המשיבות. משכך נטען כי יש לחייב את המשיבות לגלות את ההסכמים ולאפשר העתקתם (להלן: הבקשה הראשונה. המבקשים לא צירפו את הבקשה הראשונה לבקשת רשות הערעור, והאמור לעיל נלמד מההחלטה שניתנה בה). 

           כך קבע בית המשפט לגבי המסמכים הרלוונטיים לבקשה שבפניי:

א.        הסכמי הפצה בין המבקשים או מי מטעמם לבין המשיבות -  בית המשפט דחה את הבקשה לגלותם. זאת, משום שהמשיבות בתצהיר שהוגש מטעמן באמצעות מר אדרי בהליכים קודמים, הצהירו במפורש כי הסכמי ההפצה אינם נמצאים ברשותם. בית המשפט הוסיף, כי ככל שהמבקשים סבורים כי המסמכים נמצאים בחזקתן של המשיבות, חרף טענתן בעניין, שמורה להם הזכות לחקור בעניין זה במסגרת שמירת הראיות תוך שמירת כל זכויותיהם, אך לא ניתן להכריע בטענה בשלב זה.

ב.          הסכמי השידור וההפצה של סרטי המבקשים עם צדדים שלישיים בארץ ובחו"ל -  הבקשה נדחתה. בית המשפט קבע, כי "קטגוריית המסמכים נוסחה באופן גורף וכוללני למדי... דומה כי מדובר במסמכים ונתונים רבים, בהיקף ניכר, הן מבחינת היקפם והן מבחינת תחולת הזמן, ובאופן שהשתכנעתי כי הדבר יהווה הרחבת יתר שיש בה גם הכבדה שלא לצורך.

זאת ועוד, הצדדים לא שתו ליבם לפגיעה אפשרית של אינטרסים מוגנים של צדדים שלישיים בדבר חשיפה של סודות מסחריים, הגם שאינם צד להתדיינות..."

ג.           מסמכי התחייבות לצורך העמדת ערבות להלוואה בסך 400,000$, אשר לטענת המשיבות ניתנה לטובת המבקשים, בערבות המשיבות, ואשר נפרעה כנטען בכתב ההגנה ובתצהירו של מר אדרי (להלן: מסמכי הערבות) - בית המשפט דחה את הבקשה בנוגע למסמכי הערבות בקבעו: "עיינתי בטענות הצדדים ולא מצאתי התייחסות לכך שהמבקשות פנו לבנק בדרישה לקבלת העתק המסמכים המבוקשים, ולא נענו, או למצער מה המניעה בידם לעשות כן. סבורני, כי בשלב ראשון שומה על המבקשים לפנות לבנק בדרישה לקבלת המסמכים לפי שיש להניח כי בבנק יימצאו מסמכים כגון דא".

           בסיום ההחלטה נקבע, כי כל צד ימציא למשנהו את המתחייב על פי החלטה זו בתצהיר ערוך כדין, בתוך 30 ימים. ישיבת קדם משפט נקבעה ליום 24.1.2011.

           על החלטה זו לא הוגש ערעור.

5.        בעקבות ההחלטה מיום 1.12.2010 פנה בא כוח המבקשות לבא כוח המשיבות במכתב מיום 2.1.2011, ובו התבקשו המשיבות לגלות ולהמציא את המסמכים הבאים:

א.        כל הסכמי ההפצה או השידור שחתמו משנת 1996 ועד לשנת 2010 בקשר להפצת או שידור הסרטים בארץ ובחו"ל מול: ערוץ 1, רשת, קשת, ערוץ 10, יס, הוט, רשת סטימצקי (להלן: גופי השידור). המבקשים פירטו במכתבם, כי פנו לגופי שידור אלה בבקשה לקבל את ההסכמים בינם לבין המשיבות, אולם נתקלו בסירוב, בשל סירובן של המשיבות כי הסכמים אלה יגולו. המבקשים טענו, כי לנוכח תשובות המשיבות לגופים האמורים, ברור כי יש בידיהן את הסכמי השידור או ההפצה עם רשתות השידור, ואין מדובר עוד בדרישה כוללנית - כפי שנימק בית המשפט את דחיית בקשתם בהחלטה מיום 1.12.2010. עוד ציינו המבקשים, כי הסכמים אלה נדרשים כדי לעמוד על טיב הזכויות שהמשיבות סברו שקיימות בידיהן עד שנת 2010.

ב.        אסמכתאות בדבר תשלומים שבוצעו כביכול למבקשים במהלך השנים כמפורט בכתבי הטענות של המשיבות.

ג.        כתבי הערבות שנחתמו כביכול להבטחת ההלוואות, והסכמי ההלוואות בגינן ניתנו הערבויות כביכול וכן כל מסמך נלווה אחר שנחתם ביחס להלוואות ו/או לפירעונן.

ד.        ליתן הבהרה בתצהיר, האם את הסכמי ההפצה בין הצדדים משנת 1996 ומשנת 1999 ערך עו"ד שרצר או מי מעורכי הדין ממשרד עורכי הדין של עו"ד שרצר ו/או פרי, ואם כן מי עורך הדין שהכין את טיוטות ההסכמים האמורים. ככל שעו"ד שרצר/פרי הכינו את טיוטות ההסכמים משנת 1996 או 1999 המשיבות התבקשו להמציא לב"כ המבקשים את טיוטות ההסכמים כפי שנשמרו במחשבי עו"ד שרצר או פרי.

6.        במקביל, ביום 6.1.2011 פנו המבקשים לבית המשפט בבקשה לדחיית מועד דיון קדם המשפט, שנקבע ליום 24.1.2011. המבקשים נימקו הבקשה בכך, שבא כוחם החדש הנוסף קיבל את הייצוג לפני מספר ימים, והוא נדרש לפרק זמן נוסף כדי ללמוד את התיק. עוד נטען שיש צורך בדחייה לשם החלפת מסמכים באופן הדדי, ולאפשרות שבעתיד יידרשו הליכים מקדמיים נוספים.

           בהחלטתו מיום 6.1.2011 דחה בית המשפט את הבקשה. בית המשפט ציין, כי התובענה הוגשה לפני כשנה, ומאז נוהלו הליכי ביניים רבים. כלשון בית המשפט: "דומני שאין בקשה מקדמית שבתקנות סדר הדין האזרחי, שטרם ננקטה והוכרעה במסגרת התובענה". במסגרת הליכי הביניים ניתנו שתי החלטות מפורטות, ביום 26.7.2010 וביום 1.12.2010. ההחלטות התייחסו לבקשות מקדמיות רבות שהצדדים הגישו, ובכלל זה בקשה לסילוק על הסף.  בית המשפט הדגיש, כי בהחלטתו מיום 5.9.2010 הוא הורה, במעמד הצדדים, כי הצדדים ישלימו את כל ההליכים המקדמיים, תוך קציבת מועדים לכך, על מנת שניתן יהיה להכריע בכל אלו בהקדם, בהחלטה כוללת. גם בהחלטה מיום 1.12.2010 נקבעו מועדים לביצוע המתחייב על פיה, ונקבעה ישיבה ליום 24.1.2011, על מנת להורות על קידום התובענה והגשת ראיות.